ריצה זה לא בשבילי…ואולי דוקא כן? תחילתו של רומן בהמשכים

28 אפר

חלק ראשון-המירוץ הראשון שלי

אז זהו שכן…הכל התחיל ביוני שנה שעברה. כמה חודשים לאחר שעשיתי בדיקות מקיפות במלר"מ שבישרו לי שאני בריאה כמו שור ובכושר טוב מאד טפו, חמסה, בלי עין הרע אבל אעפס ההיקף שלי בבטן לא משהו (קצת דבה) ובכלל כדאי שאוריד קצת במשקל..חיכיתי שייגמר המנוי שלי בסטודיו סי (בכל זאת שילמתי…) ונרשמתי להולמס פלייס מתוך כוונה לעשות שינוי. דיאטה זה לא בשבילי (עושה אותי רעבה) אז נשאר רק להגביר את הפעילות האירובית. לאחר 2 אימונים אישיים עם 2 מאמנים שונים ומופלאים החלטתי שזהו. עושים שינוי. רכשתי כרטיסיית אימונים אישיים עם רן ובפגישה השניה/ראשונה התבקשתי להציב מטרות. מממ…אני רוצה להוריד את הבטן אמרתי לו. מה עוד הוא שואל. אני מבינה שזה לא מספיק ושולפת שאני רוצה להגביר את הפעילות האירובית. טוב הוא אומר. מה עם ריצה? חחח אני משיבה, קילומטר בקושי על מסילה זה נחשב? הוא עונה בנימוס (זה עבר לו מהר הנימוסים) שלא ממש אבל יש מירוץ נייקי 10 ק"מ בסוף אוקטובר וזה יכול להיות יעד ריאלי. למען האמת, אני לא כל כך מאמינה לו אבל לא נעים לי (איכשהו גם אני הייתי מנומסת בהתחלה) ואני מהנהנת בהסכמה.

הוא מכין לי תוכנית ואני מתחילה לרוץ. הקיץ בארצנו חם כידוע ואני וחום לא ממש חברים טובים אז הקפדתי לרוץ לפי התוכנית אבל רק על המסילה. הגעתי ל 8 ק"מ במהירות 9 קמ"ש והרגשתי על גג העולם. איזו תמימות.

רן רומז לי שכדאי לי אולי להתאמן בחוץ אבל השמיעה הסלקטיבית שלי עובדת שעות נוספות. בחוץ זה לא בשבילי. מסילה זה טוב מספיק.

איכשהו בספטמבר אני מחליטה להצטרף לפגישות ההכנה למירוץ של נייקי בתל אביב עם ענת הראל. מגיעה לפגישה שניה. היא לוקחת אותנו לסיבוב של 2.5 ק"מ שבסופו אני על הקרשים. 2.5 ק"מ! רצתי כבר 8 על המסילה, איך זה יכול להיות? באותו הרגע נופל לי השנקל (אסימונים זה כבר פסה) שאני חייבת להתחיל לרוץ בחוץ. נקודת מפנה.

מודיעין כידוע משופעת בעליות (וירידות). ההתחלה קשה. בקושי רצה 3 ק"מ. כרגיל, ההתמדה והנחישות משתלמות. לאט לאט אני מטפסת במעלה הקילומטראז’ וכשבועיים לפני המרוץ אני רצה בפעם הראשונה 10 ק"מ בחוץ.כרגיל חוק מרפי אינו פוסח גם עליי ובדקת הסיום אני לוחצת על הכפתור הלא נכון באפליקציית הריצה ומוחקת את תוצאת ה- 10 הראשונה שלי ונשארת ללא התיעוד הנכסף. אבל העיקר- הצלחתי.

מגיעה למירוץ אחוזת התרגשות. אני אצליח? אני רצה לבד. איפשהו בקילומטר השלישי בן זוגי היקר ושני ילדיי הגדולים מפתיעים אותי בשאגות ועידוד. איזה כיף. מגבירה קצת מהירות. מגיעה לקו הסיום. 60 דקות בדיוק. עשיתי את זה. אחוזת התרגשות, אדרנלין וכן…תחושת גאווה. 10 הקילומטרים (הפורמלים) הראשונים שלי.

יחד עם 10 הקילומטרים, העלאתי מסת שריר (בזכות אימוני כח מפרכים, תודות לרן שלא ויתר לי ולא היה לו קל, תאמינו לי), צמצמתי מסת שומן, איבדתי בשמחה כמה קילוגרמים וכן…הבטן ירדה (כרגיל יש תמיד מקום לשיפורים). מספרים שמורים במערכת והריב הנצחי ביני לבין רן ישאר תמיד (אני- זה לא מספיק. רן- את משוגעת, זה המון) אבל כן, ללא ספק עמדתי במטרות שהצבתי לעצמי.

אומר רק שהמירוץ הזה היה, תחילתו של רומן ועל כך, בהמשך.

המירוץ הראשון שלי. נייקי 30 באוקטובר 2012

מודעות פרסומת

תגובה אחת to “ריצה זה לא בשבילי…ואולי דוקא כן? תחילתו של רומן בהמשכים”

Trackbacks/Pingbacks

  1. מירוץ השליחים (סליחה שליחות) הראשון שלי | לאן את רצה? - 23 בנובמבר 2013

    […] גיליתי שריצה היא כן בשבילי וחצי מרתון כבר סיימתי. ומה עכשיו שאלתי את עצמי? ננוח […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

טלי שיאצו - ספורטלי | צילום אירועי ספורט וקידום עסקים

ספורטלי - "פורטל עסקים בספורט ואורח חיים בריא", בספורטלי תמצאו "לוח אירועי ספורט" "אינדקס עסקים בספורט" וכמובן תמונות מאירועי ספורט, כתובת האתר החדש sportalli.co.il אתם מוזמנים!!

zayedetdotcom.wordpress.com/

ציידת - בלוג לאוהבי ציוד טיולים, ריצה, לעיתים ציודים אחרים וצרכנות אינטרנטית

I Run... Therefore I Am

Just another WordPress.com site

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: