ריצה זה דוקא כן בשבילי (חלק שני…ולא אחרון)

30 אפר

אז כבשתי פיסגה אחת, טוב הגזמתי, מדובר יותר בגבעה, אבל אז בסוף אוקטובר, זה הרגיש לי כמו הר.אחרי כשבוע חזרתי לרוץ, נתתי לגוף לנוח. היום, כשאני לא יוצאת מהבית לריצה בשביל פחות מ 10 ק"מ זה נראה מוזר.אין שום מנוחה מיוחדת לאחר מרחק כזה. לחיי הפרופורציה.
בריצה השניה שלאחר המירוץ רציתי לשבור את מרחק ה 10. מה לעשות וההוא מלמעלה החליט להמטיר גשמי ברכה, שזה יעצור אותי? כבר יצאתי מהבית והתחלתי לרוץ כשהמבול התחיל. לא הפסקתי. גם לאחר הפוגה קצרה ומבול שני לא הפסקתי. מכוניות עצרו לי בדרך והציעו לי טרמפ. סירבתי – קשה לי להאשים אותם אם הם חשבו שאני קצת שרוטה…זה נשמע מזוכסטי אבל יש הנאה מסוימת בזרימה עם הטבע…הייתי רטובה עד לשד עצמותיי אבל ריח הגשם, האויר הנקי, המסלול שחף כמעט לגמרי מאנשים…יש בזה קסם. הגעתי הביתה והרחתי כמו סמרטוט רטוב שעמד בתוך הבית, אבל אין דבר שמקלחת חמה, סבון וקרם גוף לא פותר. 11.89 ק"מ, זה המרחק שעשיתי באותו יום.
ואז זה המשיך..הגדלתי בק"מ כל שבועיים בערך. רצתי לבד.מתישהו, באישורו של רן (כאילו שהיתה לו ברירה) קיבלתי אומץ ורשמתי את עצמי לחצי מרתון תל אביב. כן ההוא, ב 15 למרץ שעוד רבות בו ידובר.
ובאחד הימים, כך במקרה, דרך הפייסבוק, הסתבר שגם ניצן, מדריכת הכושר בהולמס פלייס , זו שהוצאתי את נשמתי אצלה באופן קבוע כל שבוע בשיעורי הקרוס טריינינג רשומה אף היא לחצי מרתון תל אביב. החלטנו לרוץ ביחד. היתה כימיה מיידית שהובילה לחברות ושותפות לדרך. רצנו בקור, בשמש, בבוקר מוקדם ובאמצע היום עד שסגרנו 21.1 ק"מ לראשונה, כחודש לפני המירוץ. לאורך הדרך פירסמתי בפייסבוק את אבני הדרך המרכזיות שהשלמתי. הרבה עודדו. חלק התעלמו. חלק רצו לחנוק אותי שאני גורמת להם להרגיש בטטות. ועוד חלק קטן פשוט התחיל לרוץ 
קשה לתאר במילים את תחושת ההצלחה של הפעם הראשונה. לא מדובר במסלול קל ולא אשקר ואומר שזה בא לי בקלות. מסע קשה, מפרך.דורש משמעת עצמית גבוהה ולא מעט שעות אימון שהולכות ועולות עם הזמן (מה שנקרא "הגדלת נפחים"). שילוב של אימוני כח, TRX ושאר ירקות. כן, ויש דברים שצריך לוותר עליהם לפעמים בשביל אימון (הכי פופולרי זה שעות שינה…) אבל לדעת שהצלחתי…כ- 9 חודשים מהרגע שהתחלתי לרוץ לראשונה זו ממש התרוממות רוח (וכן גם בונוס של צמצום היקפים וקלוגרמים, מוסיף קצת).
רגע האמת התקרב. שבוע לפני חטפתי דלקת בגיד רגל שמאל כתוצאה מנעל לא מתאימה. פיזיותרפיסט ספורט נתן לי טיפול שיסייע לי לצלוח את חצי המרתון. 3 ימים לפני, עם התפתחות תנאי השרב, הצטננתי. צינון קשה שהכריח אותי לנוח כיממה וחצי. יום לפני. נראה שאני בסדר, אבל הדיווחים על עומס חום כבד לא עושה לי טוב. חוששת. אני וחום לא חברים טובים.
שעת ההזנקה משתנה מרגע לרגע. בסופו של דבר היא נסגרת על 6 בבוקר.
לילה כמעט ללא שינה. מתרגשת בטירוף. חוששת ממזג האויר. ניצן ואני מגיעות דקות לפני שריקת הפתיחה.ומזנקות. את המסלול אנחנו מכירות, כי רצנו אותו שבוע לפני (במסגרת ההכנות האינסופיות…). נתקעות בהמון האנשים. תומכות אחת בשניה ומגיעות לקו הסיום בריאות ושלמות. זהו. עשינו זאת. דמעות בעיניים, אדרנלין בשמים. כאבים ברגלים. מרתון ת"א 2013. מאחורינו. יש!!!

וכן…זה לא נגמר…"הר לעמק" התחנה הבאה…stay tuned..

תמונה

מודעות פרסומת

תגובה אחת to “ריצה זה דוקא כן בשבילי (חלק שני…ולא אחרון)”

Trackbacks/Pingbacks

  1. מירוץ השליחים (סליחה שליחות) הראשון שלי | לאן את רצה? - 23 בנובמבר 2013

    […] גיליתי שריצה היא כן בשבילי וחצי מרתון כבר סיימתי. ומה עכשיו שאלתי את עצמי? ננוח קצת, עד היעד הבא, איזשהו […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

טלי שיאצו - ספורטלי

אתר "טלי שיאצו" עבר חידוש והיום הוא "פורטל עסקים בספורט ואורח חיים בריא" שנקרא "ספורטלי" ב"ספורטלי" תמצאו "לוח אירועי ספורט" "אינדקס עסקים בספורט" וכמובן תמונות מאירועי ספורט, כתובת האתר החדש sportalli.co.il אתם מוזמנים!!

zayedetdotcom.wordpress.com/

ציידת - בלוג לאוהבי ציוד טיולים, ריצה, לעיתים ציודים אחרים וצרכנות אינטרנטית

I Run... Therefore I Am

Just another WordPress.com site

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: