הגביע הוירטואלי שלי

7 יונ

אני רואה את הג’יפ שמחכה בקצה השביל ושם מבשרים לי ש "עכשיו מתחיל כל הכיף" שבתרגום חופשי או בלשון סגי נהור הכוונה היא למסלול אתגרי (ולא חלילה קשה. קשה יש רק בלחם). 3 קילומטרים של עליה תלולה, מטפסת ,ללא סוף.

חמישי בערב מגיע ועימו ההערכות לריצת יום ששי במסגרת ההכנות למרוץ תנ"ך-תש"ח. שעון מכוון ל 4:15, אמצע הלילה עבור רוב האנשים הנורמלים, אבל אני כבר משתייכת למגזר של ה "לא" ככל הנראה.בנזוגי שיחיה, שמשתדל לקום איתי לרוב ולשתות אתי קפה של בוקר נכנע הפעם ומודיע שתודה, אבל לא תודה. זה כבר יותר מדי מוקדם..ב 2:00 בלילה אני מתעוררת מחלום..חלמתי שהשעון לא צלצל ויש לי 10 דקות להגיע לנקודת המפגש (שזה זמן הנסיעה נטו..). הקלה מסוימת כשמסתבר שמדובר בחלום ולא במציאות ואפשר להמשיך לישון עוד קצת. אז זהו…שלא. רעשים נשמעים מכל עבר ..המקרר, המזרון של המיטה, איזה ברחש שהסתנן..בסוף מצליחה להרדם עוד קצת וב 4:15 מתעוררת לצליל השעון המעורר. מתארגנת ויוצאת לנקודת המפגש הקבוצתית ומשם נוסעים לתחילת המסלול- תחנת רכבת נחל רפאים. נאמר מראש שהמסלול קשה מאד. אז אמרו. עלו בלבי רגשות חרטה בדרכנו לשם. למה בדיוק אני עושה את זה לעצמי? מה נסגר? במקום לרוץ איזה פארק ירקון אני רצה על הרים? מגיעים לתחנה, 5:45. חלק מהאנשים נראים עירנים, חלקם עם פרצוף של "מה לעזאזל אני עושה פה?" (אני למשל) ולכולם- קר!! לא ייאמן, אבל בשעה זו בירושלים מזג האויר קריר בהחלט – כן, אנחנו עוד נתגעגע לקרירות הזאת…
ב 6:00 יוצאים לדרך. נוף יפה, מסלול רגוע.הרוב מישורי. ?. מ-י-ש-ו-ר "הוא צורת נוף ששטחה חלק מהתרוממות ונמוך יחסית משאר האזורים. במישור הגבעות אינן עוברות את גובה ה-100 מטר". במודיעין אין לנו צורה גיאוגרפית שכזו ולכן ההתרגשות גדולה ויש אופטימיות באויר- אולי המסלול לא כזה קשה?

למרות המישור ומזג האויר הנהדר אני מרגישה איטית וכבדה (מילא זה היה אחרי איזו ארוחת שחיתות, אבל זה היה ממש סתם בלי סיבה נראית לעין). בראש אני רצה מהר, אבל הגוף מסרב לקבל את הפקודות מהמח והוא מחליט שהיום אני איטית. אין לי ברירה אלא לקבל זאת בהבנה , הגוף ניצח את הרוח ואני רצה בקצב נח מאד לאורך 5.5 ק"מ. צלם הבית שלנו רץ בקלילות מעצבנת ממש ומצלם אותי רק כשאני מחייכת- אני יודעת לזייף , כדי שכולם יחשבו שממש קטנה עליי הריצה הזאת..

ואז, כן אז, זה מגיע..אני רואה את הג’יפ שמחכה בקצה השביל ושם מבשרים לי ש "עכשיו מתחיל כל הכיף" שבתרגום חופשי או בלשון סגי נהור הכוונה היא למסלול אתגרי (ולא חלילה קשה. קשה יש רק בלחם). 3 קילומטרים של עליה תלולה, מטפסת ,ללא סוף. אני רצה כל עוד אפשרי ובשלב כלשהו מתחילה בהליכה מהירה, חוזרת לריצה וכן הלאה. בשלב כלשהו אני מחליטה ליצור סדר בבלגן שלי ועוברת למדידת מרחקים- 400 מטר ריצה, 50 מטר הליכה…עד שאני רואה את האוטובוס וההמולה ומבינה שזהו. נגמר.אמנם אני שוב זנב לאריות, אבל שוב אתגרתי את עצמי והצלחתי. קיבלתי גביע וירטואלי!

דקות אחרי זה , זה מרגיש כאילו אפשר לצאת לעוד מקטע, מין אשליית האופוריה והאדרנלין שבשיאו. מתקפלים לאחר בירות (כן כן, היה מי שהביא), אפרסקים, בננות ותמרים ומתחילים לנוע חזרה הביתה.
מנוחה ,לא? לא ממש. ניצלתי את האנרגיה והחימום "הקל" שכבר עשיתי ויצאתי לאימון TRX..איזה בוקר. זר לא יבין זאת. או שאולי כן?
Capture

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

טלי שיאצו - ספורטלי

אתר "טלי שיאצו" עבר חידוש והיום הוא "פורטל עסקים בספורט ואורח חיים בריא" שנקרא "ספורטלי" ב"ספורטלי" תמצאו "לוח אירועי ספורט" "אינדקס עסקים בספורט" וכמובן תמונות מאירועי ספורט, כתובת האתר החדש sportalli.co.il אתם מוזמנים!!

zayedetdotcom.wordpress.com/

ציידת - בלוג לאוהבי ציוד טיולים, ריצה, לעיתים ציודים אחרים וצרכנות אינטרנטית

I Run... Therefore I Am

Just another WordPress.com site

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: