מה קרה? מלחמה?

28 ספט

מירוץ השליחים תנ"ך- תש"ח הולך ומתקרב. הישיבה נפתחת בהכרזה דרמטית כי לאחר 4 ימים ללא טלפון מספר ההודעות של ספידיעין בוואטסאפ עמד על 184. "מה קרה, מלחמה?" שום מלחמה, רק הדרמה קווין (זו אני למי שתהה…) התעצבנה קצת.

המירוץ הולך ומתקרב והגענו למסקנה ב"ספידיעין" שאין מנוס מלהעלות על מדי א’ ולהיפגש כולנו יחד על כוס קפה, עוגה או בירה או הכל ביחד..

אז יש מירוץ ויש כמעט רצים. כמעט- כי ברגע האחרון מישהו ביטל. שזה יטריד אותנו? אחרי הכל, "יהיה בסדר". ובכל זאת, צריך להשקיע קצת זמן בלוגיסטיקה, מי אוסף את מי, מי מביא את מי, למי יש מסלול יותר קשה והאמירה הגברית הרגילה "בשביל מה צריך צימר…נישן בשק"ש"- בסדר אני אומרת. אין בעיה. גם לא חייבים להתקלח אבל לא ברכב שלי. הזיעה היא דבר שנדבק לכל דבר ובניגוד לכסף שאני מוכנה שיידבק אליי על השאר אני מוותרת ברצון, במיוחד אם זה מסריח..בכל מקרה נושא הלינה נסגר מזמן ולכן יכולנו להמשיך בתיאומים האחרים.

הישיבה נפתחת בהכרזה דרמטית של יהודה כי לאחר 4 ימים ללא טלפון מספר ההודעות של ספידיעין בוואטסאפ עמד על 184. "מה קרה, מלחמה?" שום מלחמה, רק הדרמה קווין (זו אני למי שתהה…) התעצבנה קצת (שזה תרגום למבטים של שהופנו אליי מאליאל) ובצדק אני אומרת. הקמבצ"ית (שזו גם אני) ממלאת תפקיד כפוי טובה ובתמורה מצפה להענות בזמן סביר (בין דקה לשעה למי שתהה..) וכשזה לא קורה מתחוללות דרמות קלות.זה מזכיר לאליאל שיהודה לא עונה לו על הודעות פרטיות בוואטסאפ. יהודה טוען שזה לא אישי הוא פשוט כמעט אף פעם לא עונה. האמנם? "לי דוקא הוא עונה" אני טוענת…יהודה מנסה להכחיש, אבל אני זריזה יותר ושולפת מיד שיש לי הוכחות.הוא נסוג לאחור ופותח בהתקפה (ההגנה הכי טובה?)שאני ולא אחרת השתקתי את הקבוצה דוקא כשהוא נפצע במהלך ריצה באזור והגבתי רק לאחר הפוסט טראומה..אני לא נשארת חייבת כמובן. יש לי אינסוף שפנים בכובע. עם כל הכבוד לספידיעין, ב 22:00 בלילה ראיתי המירוץ למליון והטלפון היה על שקט. וגם לי מותר…למזלו הרב, הוא ניצל לטובת האייטם הבא שהוא החולצה הקבוצתית.

יהודה, איש הסטיקרים, החולצות והכרזות מינה עצמו לנושא, אז אולי נראה את העניין כסגור? בחלומות הלילה. קודם כל נושא המידות. אנחנו הבנות במילא מיעוט ואנחנו חטובות ויפות ללא תירוצים אבל הבנים…זה לול תרנגולות. מי צריך מידה גדולה בגלל שהוא "רחב בכתפיים" ומי בגלל הכרס (אף אחד כמובן. לכולם יש בטן בגלל ארוחת שבת..) ומי לא רוצה חולצה צמודה מדי רק בגלל שזה נדבק לפיטמות..
אז נושא המידות נסגר אבל מה על צבע החולצות? אדום נפסל על הסף כי יהודה בתור אוהד בית"ר לא מוכן לשמוע על צבע אדום. ורוד? גם הוא נפסל בעיקר לאחר הדיון המרתק בכאבי הפיטמות של הגברים והצורך לרפד אותן- "גם ריפוד וגם חולצות ורודות?" שואל אליאל…"מה נסגר אתכם?"

הנושא הבא היה ההסעות. ערן, ראש הקבוצה, מתאר בפירוט מי מסיע את מי ולאן. משה, שכרגיל שקע בעולמות אחרים בזמן ההסבר דורש הסבר נוסף. יהודה מנסה להסביר לו:
"אז רץ מספר 3 לוקח את רץ 1 לנקודת ההתחלה, אוסף את רץ 1 מנקודת הסיום , רץ 2 לוקח את רץ 3, רץ 3 לוקח את 4, מה לא ברור?" משה: "תסביר לי שוב לא הבנתי". יהודה: "נגיד שאתה רץ אחד".. משה: "אבל אני לא רץ אחד"… יהודה: "רק לשם הדוגמא…, אז אתה רץ אחד, אני 2 וערן 3, עכשיו…."
הבנתם נכון?

הנושא הבא היה האוכל. כל משתתף ישלם 50 שקלים ותבוצע קניה מרוכזת. "אבל נביא גם אוכל, לא? בעיקר פסטה" אומר אליאל "אני אוכל המון פסטה מאז שאני רץ" . יופי טופי להם אני חושבת ותוהה ביני לבין עצמי איזה אוכל אני צריכה למירוץ, ללא פחיממות וסוכרים . "ליאת, את מכינה את הפסטות ,נכון"? אני מתעוררת מחלומי למשמע השאלה…"נכון נכון"…באמת אמרתי את זה? "וגם תפנקי אותנו בעוגות נכון?".."נכון נכון", באמת אמרתי את זה? עד אז הם ישכחו מזה אני אומרת לעצמי ומתרכזת בהכנת רשימה למוצרי יסוד…ומזכירה שיש 20 שקלים בקופת ספידיעין , 15 שקל שמשה חייב על הברזה ו 50 שקל שאליאל חייב על כך שהוא לא התעורר לריצה ונאלצתי להעירו וגם להסיע אותו לנקודת ההתחלה ולכן הגענו באיחור. אני כבר מבינה שהסיכוי לראות את הכסף שווה ערך לסיכוי שאני אעשה בנג’י אבל אני רקאומרת. שיהיה לפרוטוקול.

אליאל מסתכל על משה, שהוא ידוע בהברזות של הרגע האחרון , ומבקש ממנו לא לשלוח לנו הודעה לוואטסאפ ב 4:30 בבוקר ביום המירוץ שאומרת "חבר’ה אני לא אגיע, תהנו.."

אני רוצה לדבר על ריצות הלילה.מישהו הרי צריך ללוות אותי. להשאיר פולניה בחושך? זה פותח דיון משנה על רוכב אופניים שאיילת מכירה ויכול ללוות. מבחינתי מדובר בציפור על העץ.אני מזכירה להם את מירוץ ליל ירח בהר איתן שעיקמתי את הקרסול ונותרתי לבדי בחושך עד שאיכשהו הצלחתי להרים את עצמי ולסיים את המסלול. אני כמובן לא מוותרת על המבט המאשים. מה שבטוח בטוח…אליאל מבקש מאיילת להתקשר ולבדוק עם רוכב האופניים האם הוא מוכן להתחייב. רוכב האופניים מאשר לאיילת שהוא ילווה למשך 50 ק"מ. גם ערן, שעדיין מפנטז על תפקידו כמלווה ולא כרץ (מפנטז או לא, זה לא באמת משנה. איילת רוצה את בעלה כמלווה. צודקת. מה יש להגיד) מתנדב לרוץ בלילה עם הבנות. אליאל מנחם אותי שזה לא משנה איך נראה המלווה העלום כי במילא לא רואים בחושך וחוצמזה הוא מכיר מישהו שנראה כמו עכבר וכל הבחורות מתות עליו. תזכירו לי למה המידע הזה חיוני? לפעמים בא לי לתת לו נבוט בראש, אבל לא בא לי להסתבך עם שוטר.. כדי להמשיך ולהקניט אותי (לא לדאוג, הכל נרשם בפנקס…) עולה שמה של רצה המגיעה עם הכלב שלה כאופציה נוספת לליווי. לי באופן רשמי יש טראומה מהפעם האחת והיחידה שהיא הצטרפה אלינו לריצות ההכנה. מהרגע שמוזכר שמה משתרר שקט וכולם מביטים בי. זה לא שיש לי משהו נגדה חלילה, רק נוכחותה בריצות אינה רצויה בעיני…ערן שובר את השתיקה ומציין שדוקא "היה סבבה איתה איתה אז במקצה של תנ"ך-תש"ח, כולם חוץ מליאת נהנו.ליאת התעצבנת עלינו שחיכינו לך בסוף המקצה הראשון". אני שואלת האם לאור "עודף" הרצים בקבוצה הם רוצים אותי בחוץ? כי זה מה שיקרה אם הדיון הזה ימשיך.."הכל בהומור" אומר ערן. אליאל טוען ש "בחיים את לא תפרשי". "רוצה לראות?" אני אומרת …אבל בזה הדיון נסגר כי משה שכרגיל היה באזור אחר ביקום מציג לנו את האפליקציה של תנ"ך תש"ח שהוא בנה לאייפון…אני כמובן לא פרשתי, סתם מאיימת …

אליאל, בפעם המי יודע כמה, מזכיר את העובדה שגיא, הבעל של אורנית יקירתנו ויקירת מירוץ רץ 30 ק"מ בקצב 5:15. "שמעתם?" , "כןןןן" אנחנו עונים במקהלה. הזכרת את זה כבר כמה פעמים היום…אני כבר יודעת מה יהיה בשבוע הבא. הוא לא ישבור את המרחק, אבל את המהירות ללא ספק (בדיעבד צדקתי כמובן).

ערן מזכיר לנו שחסר לנו רץ.איילת מזכירה שהאופציה של יעל עדיין פתוחה. אליאל מציע להתקשר ולסגור עניינים מיד. יעל מפתיעה בספונטניות מבורכת וערן מתחיל בתהליך (המייגע) של החלפת רץ. אני מקווה בשביל אורנית שהיא לא משתעלת הרבה, כי השם שלה מוזכר כל דקה בהקשר של "המקורבים למערכת" למקרה שנסתבך עם החלפת הרץ. זה רשמית לוקח המון זמן והמון ימים, אבל חשוב שיעל בפנים! יש! עכשיו אנחנו 3 בנות…

בפרץ של קמבצ"ית אני מזכירה ליהודה מי הביא אותו לקבוצה (אני). יהודה שואל אם זה אמור להיות מחמאה? משה מציין שזה ברור כי אין סיכוי שאני אגיד משהו שהוא לא מפרגן על עצמי. אני מחליטה שמשה לפעמים חצוף. אליאל עף על עצמו בכל הזדמנות ומשה דואג תמיד להביא לאשתו טעימות מהעוגות שאני מכינה מדי פעם בהפתעה ולא אומר תודה..אני מזהירה אותו שבפעם הבאה הוא יסתכל על כולם אוכלים ולא יקבל פירור (טוב, עוד איום סרק…).

אליאל מנצל מיד עוד מרווח זמן ובפעם המי יודע כמה מזכיר שגיא רץ 30 ק"מ בקצב 5:15…."אתם קולטים? אין, חייב מחר לרוץ מהר.אהה משה? מחר רצים מהר. ליאת את יכולה להצטרף אבל אנחנו רצים מהר" (כן בטח, זה כמו להזמין מישהו לאירוע ולהגיד לו, אתה מוזמן אבל בטח רחוק לך אז לא נורא אם לא תבוא…). אני מוותרת…לא תודה. תהנו…

בין לבין צריך קצת תיעוד של האירוע..אני מצלמת ומבקשת שיצלמו אותי גם, "אבל שייצא טוב" אליאל טוען שמה שיצא זו האמת."תראי את התמונה שלי, איזה חתיך אני "- אליאל עף על עצמו כרגיל. אני מציעה לפרסם בפומבי את התמונה שלו באירוע הסיום של תנ"ך-תש"ח בבריכה עם הכרס, כי התמונה משקפת את המציאות הרי…אמנם המסר הועבר אך מבט מאיים נשלח אליי. אני חושבת לעצמי שהתמונה הזאת היא מעולה כקלף מיקוח…:אי אפשר לדעת מתי אשתמש בו בפעם הבאה..

עוד קצת חזרה על ההסעות, רשימת קניות שבמילא לא תהיה לה אחיזה במציאות וזהו…תודה שלום לילה טוב. מי הולך למפגש ההסברה של תנ"ך-תש"ח? ערן ואני כמובן. כולם מרוצים.

למפגש ההסברה אני מגיעה באיחור לא אופנתי בכלל אבל ידוע מראש עקב ארוע משפחות מטעם העבודה שמתקיים בספארי.אני מספיקה לעבור דרך הבית, לסדר קצת את השיער ואת עצמי כדי שלא יהיה ניכר שהגעתי היישר מגן החיות..אורנית מציגה. איזה כיף לראות אותה לבושה בבגדים שאינם בגדי ספורט…ובכלל כיף לראות את כמות האנשים העצומה שהגיעה. אני מזהה כמה פרצופים מוכרים ומקווה לפטפט עם כמה מהם מיד אחרי.
ערן אומר לי שהפסדתי את תמונת הפתיחה כי גם איילת וגם אני מופיעות בה…כבוד! לא נורא..
אורנית עוברת על המסלולים בקצרה ועל השינויים שחלו בחלקם. המסלול שהוארך שייך לרץ 2 שאותו מאייש יהודה…מזלי הגדול. גם ככה אתגרתי את עצמי באחד המסלולים היותר ארוכים. יעד מדבר קצת על מזג האויר..מקווים למזג אויר שאינו חם או קר מדי ושלא יירד גשם סמוך למועד המירוץ…אני חושבת שאם יש מישהו שיש לו איזה קשר טוב עם ההוא מלמעלה, זה הזמן לנצל אותו..מה, זה לא סיבה טובה מספיק?

המפגש עומד להסתיים. כולם מתרגשים למרות שיש עוד כ- 3 שבועות למירוץ. כמה שאלות קטנות וזהו..
אני כמובן מתעכבת לפטפט עם כמה אנשים נפלאים שהכרתי בהכנות למירוץ..לכולנו חסרים מירוצי ההכנה שהיו חוויתיים מאד. מעבר לנופים זה תמיד האנשים והחיבור שנוצר בינהם. כיף גדול היה פה…ועוד יהיה..

זהו…עכשיו ממתינים. אוטוטו המירוץ. אני מתרגשת מאד…
1073997_10201188743933596_938453038_o

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

טלי שיאצו - ספורטלי | צילום אירועי ספורט וקידום עסקים

ספורטלי - "פורטל עסקים בספורט ואורח חיים בריא", בספורטלי תמצאו "לוח אירועי ספורט" "אינדקס עסקים בספורט" וכמובן תמונות מאירועי ספורט, כתובת האתר החדש sportalli.co.il אתם מוזמנים!!

zayedetdotcom.wordpress.com/

ציידת - בלוג לאוהבי ציוד טיולים, ריצה, לעיתים ציודים אחרים וצרכנות אינטרנטית

I Run... Therefore I Am

Just another WordPress.com site

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: