אבן דרך ושמה "מסכמת"

17 מרץ

הרבה דובר בה,"המסכמת". שם קוד לריצה הארוכה ביותר במסגרת האימונים למרתון שסוגרת את השלב הקשה ביותר בהכנה. 36k במקרה שלי.
אני זוכרת כמו אתמול את שבוע 19 בתוכנית האימונים. שם היא נצנצה לה, או יותר נכון נחתה לה "המסכמת" עם עוד כמה אימונים מפלצתיים שבתחילת האימונים, הם נראו לי אמנם מפחידים קצת, אבל למזלי לא הבנתי כמה הם קשים. אם הייתי יודעת מראש…נו טוב, זה הרי לא רלוונטי. אבל את ה 36 אני זוכרת. בגדר "משימה בלתי אפשרית" שאם אצליח להגיע אליה- סימן שצלחתי את כל השאר.

שבוע 17 לאימונים..שבועיים לפני המסכמת.אני מתחילה לחשוב האם לרוץ אותה לבד או עם שותפים? האינסטינקט אומר לבד..ובעידודם של כמה מחבריי הרצים אני מחליטה לבחור באופציה לרוץ את זה לבד. בעצם להוסיף מימד נוסף של קושי לאימון הזה.
ככל שאני שואלת את עצמי "למה בעצם?" אני מוצאת יותר ויותר סיבות לכך. עברתי את האימונים למרתון הזה כמעט לבד.המסכמת היא הפינאלה. וכן, אני לא רוצה להתחלק בהישג הזה עם אף אחד. הוא יהיה שלי. כי אני מרגישה שמגיע לי.
אני מחזקת את זה בכך שאני לא רוצה לעכב אף אחד אם בא לי לרוץ לאט, אני לא רוצה להאיץ באחרים אם בא לי לרוץ מהר, אני לא רוצה לעצור בגלל מישהו אחר ובעיקר..אני רוצה לראות איך אני מתמודדת לבד. בלי אף אחד שיעזור לי. בלי אף אחד שיתמוך בי. יש לי את עצמי וזהו.
יום ששי שלפני אני מרגישה כמו לפני תחרות. לחוצה מאד. חוששת מאד.בוכה המון. מקווה שהכל יילך כמו הסרט שאני מריצה את לעצמי בראש. תכנון המסלול מוכן. הבגדים, הג'לים, מנשא המים..על השינה אני כבר לא שולטת ומתקשה להרדם.
בשבת אני יוצאת לדרך. אני יודעת שבסוף המסלול תחכה לי המשפחה ובאופן חד פעמי אני לוקחת איתי את הטלפון.
אני מתחילה לאט ובזהירות. פוגשת פרצופים מוכרים לאורך הדרך. מרגישה טוב בסה"כ אבל לא מעזה לחשוב על "כמה נשאר לי". אני במסע של 3 וחצי-ארבע שעות עם עצמי. אני מריצה את השבועות האחרונים בראש. את האימונים הבלתי נשכחים. את התחרויות. את רגעי השיא ורגעי השפל. את הריצה בקור של מינוס משהו מעלות בניו יורק. את הריצות המסוייטות על המסילה בימי הגשם. את הריצות הנפלאות עם חברים וגם את הריצות לבד שהיו לי. אני מזכירה לעצמי שאני פשוט יכולה. עברתי מסע כל כך ארוך שהכשיר אותי לריצה הזאת. אני נזכרת באנשים ובמשפטים שאמרו לי חברים ושותפים לדרך שעשו עליי רושם כביר. ובעיקר אני יודעת, שבסופו של המסלול מחכה לי המשפחה.
עד הק"מ ה 27 אני מרגישה טוב.אפילו את הק"מ ה 25 שהוא "קילומטר הייאוש" שלי אני צולחת יפה. ואז, בק"מ ה 27 אני חשה כאבים בצד ימין באזור המותן. כאילו דוקרים אותי. כאב חד. אני מבינה שאני עומדת במבחן וההצלחה בו תלויה בי בלבד.אני מחליטה שאני לא מוותרת לעצמי. לא כאן. לא עכשיו. אני מורידה קצב באופן משמעותי וחשה שהכאב הולך ופוחת בהדרגה. אני אומרת לעצמי שאין סיבה למהר. לפעמים לאט זה הכי מהר. אין צורך וטעם להלחץ. אחרי כקילומטר וחצי הכאב נעלם. מהחשש, אני ממשיכה עדיין לאט ורק לקראת הקילומטר ה 30 אני מגבירה שוב. אני אומרת לעצמי שהגעתי לקידומת 3..זה כבר טוב. לא נשאר לי הרבה. זהו, זה אוטוטו מסתיים.
כ 3 ק"מ לפני הסוף הטלפון מצלצל. בן זוגי היקר מודיע לי שהם הגיעו והם מחכים לי. זה ממלא לי את המצברים מחדש. אני ממש מרגישה את החיוך על הפנים. 3 ק"מ…זה הכל, אני אומרת לעצמי. מה זה 3 ק"מ?
אני מגבירה קצת. בקילומטר ה 36 אני מרגישה את החיוך מתפשט על פניי. מחכה כבר לראות את המשפחה שלי. אני מגבירה קצב שוב, ומגיעה לקצב מהיר יותר מקצב המרתון שלי, אני מבינה שעדיין יש לי כח וזהו…הספירה לאחור החלה..800 מטר…600 מטר…500…200 ..ואז אני רואה אותם עומדים שם כולם. צועקים לי. אני רצה כמו משוגעת..לא רואה בעיניים. מבינה שעשיתי את זה. לבד. בדיוק כמו שרציתי.
השעון מראה 36k.אני עוצרת כלא מאמינה. מתרגשת בטירוף. הם עומדים שם כולם עם מדליות שלי ממירוצים שונים ומחבקים אותי. ככה בדיוק דיימנתי את זה. ככה בדיוק זה קרה. סוף תקופה לא קלה של אימונים, לפני ההתחלה של הדבר האמיתי. עוד תמונה לאוסף תמונות הוירטואליות שלי למרתון. עוד הצלחה קטנה בדרך. והיא שלי.
1620509_10202522589838910_317206064_n

מודעות פרסומת

תגובה אחת to “אבן דרך ושמה "מסכמת"”

  1. udi beck 18 במרץ 2014 בשעה 19:15 #

    היה כיף לחכות לך בסוף ולשמוח איתך במסכמת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

טלי שיאצו - ספורטלי | צילום אירועי ספורט וקידום עסקים

ספורטלי - "פורטל עסקים בספורט ואורח חיים בריא", בספורטלי תמצאו "לוח אירועי ספורט" "אינדקס עסקים בספורט" וכמובן תמונות מאירועי ספורט, כתובת האתר החדש sportalli.co.il אתם מוזמנים!!

zayedetdotcom.wordpress.com/

ציידת - בלוג לאוהבי ציוד טיולים, ריצה, לעיתים ציודים אחרים וצרכנות אינטרנטית

I Run... Therefore I Am

Just another WordPress.com site

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: