בריכה אחת שהיא עולם ומלואו..

21 יונ

שחיינית דגולה מעולם לא הייתי..וגם זה סוג של אנדרסטיינמט. שוחה עם הראש בחוץ, ממעטת להכנס למים העמוקים.

לאחר שאחותי ז"ל טבעה בבריכה בפנימיה מיוחדת לחוסים בשל רשלנות פושעת, גם המעט הזה הפסיק. זה "כאילו" הוכיח לי שבאמת יש לי סיבה לפחד. הפסקתי לשחות דוט קום. למים עמוקים לא נכנסתי. 17 שנים כמעט בדיוק מאז אותה טרגדיה.

לפני כמה שבועות התחלתי לחלום בהקיץ. חלום על טריאתלון. ריצה – בסדר. אופניים- יש לי דרך לעבור וללמוד, אבל לפדל באופן בסיס אני יודעת , הנה, אפילו רכבתי סביב אגם גארדה:). שחיה? זה כבר סרט אחר. טראומה. אסוציאציות של מוות, חומה, טביעה, נחשולי ענק. בלתי אפשרי לעזאזל.

ובכל זאת. אולי הגיע הזמן להתמודד? לתת מכת מוות לפחד ולטראומה שמכרסמים בי. לתקן את החוויה של בריחה בת שנים מכל אירוע מים/ארוע שזורקים בו למים. לא להרגיש כל כך חסרת יכולת שכולם קופצים לבריכה ושוחים באופן הכי טבעי בעולם ואני? אני כלום.

נקודת האור היחידה שלי היתה שלפחות את הפחד הזה ממים לא העברתי לילדיי הבוגרים. גם את בני,שלא נולד דגיג כמו אחותו התאומה בת הים, הצלחתי להעביר למים עמוקים לאחר תירגולים אינסופיים. היום הוא אגב דג כמו אחותו..:) איכשהו איתו הצלחתי להתגבר או להסתיר את הפחד.

 החלטתי לנסות להתמודד. בשיעורים של 1:1.

שבוע לפני השיעור כבר הייתי בלחץ. איך יהיה? האם הפחד ישתיק אותי? האם הזכרונות יציפו אותי? על מה לחשוב כדי להתגבר?

 הגעתי לשיעור. קצת מביך. אישה בגילי שלא יודעת לשחות ומשותקת מפחד ממים עמוקים. אבל הגעתי, אז אחשוב חיובי ,אמרתי לעצמי.

מיד הסתבר לי שבבריכה הזו אין בכלל מים רדודים. זה מתחיל מ 2 מטר. מה אני עושה לעזאזל?

המדריך היה סבלני ומכיל. צעד אחר צעד. הרגשתי בטוחה אבל עדיין לא הבנתי ולא עיכלתי מי זו הבחורה הזו עם כובע הים והמשקפת. אני?

לאחר כ 30 דקות השתחררתי קצת. הרגשתי בסדר. אפילו, השם ישמור, קצת נהננתי. סיימתי, לא להאמין, עם טעם של עוד.

מעטים יכולים להבין באמת מה עברתי. שברתי 17 שנים של שביתת מים, של פחד וטראומה. נכון, כולה מה? הכנסתי כמה פעמים ראש למים? עשיתי ראש חץ? כל ילד בכיתה א' או ב' יכול. אבל אני לא יכולתי. 17 שנים לא יכולתי. ומבחינתי זה היה כמו צעד ראשון של פעוט שמתחיל ללכת. עם כל ההתרגשות שמלווה בכך.

 בתום השיעור, במקלחת, פרצתי בבכי. הדמעות ירדו ממני למשך כמה דקות ללא הפסקה. ההתרגשות שבכל זאת הצלחתי לצעוד את הצעד הראשון. שיש פה איזו תקווה קטנה שאני אנצח את הפחד הזה ואשחה .התרגשות שמלווה בפרץ זכרונות קשים, על אחותי שאיננה והתמונה שאינה מרפה- ילדה נכה שטובעת כשהיא ישובה על כסא גלגלים ואין מי שיושיע אותה. הכל ביחד.

 לקח לי שעות עד שיכולתי לדבר על זה בכלל. עד שעיכלתי. צעד קטן, אבל בעל משמעות רבה עבורי. אכן, עבור מרבית האנשים מדובר בכלום כמעט. מה זה 25 מטר?  כמה תנועות בסך הכל. בשבילי זה עולם ומלואו. ניצחון קטן אבל גדול. לא נוצץ, לא מרשים במיוחד, אבל הוא שלי והוא פותח את דלתו לעולם חדש ומאתגר שמתחיל אולי, להפוך מפנטזיה למציאות.

 Image

מודעות פרסומת

5 תגובות to “בריכה אחת שהיא עולם ומלואו..”

  1. ערן 22 ביוני 2014 בשעה 18:43 #

    עומדת בכל אתגר, כל הכבוד

  2. יניב יוסף 23 ביולי 2014 בשעה 16:14 #

    וואוו… אהבתי. תאמיני בדרך, היא לא הולכת להיות פשוטה, היא לא תהיה קלה. היא תהיה הדרך שלך מול עצמך.

    • gingeta 23 ביולי 2014 בשעה 23:04 #

      תודה רבה…וכן..מוכנה לאתגר(לפחות מנטלית )

Trackbacks/Pingbacks

  1. באתי. עשיתי. מרגישה שניצחתי. | לאן את רצה? - 10 במאי 2015

    […] ולהצליח לשחות, כן לשחות, מרחק של 750 מטר כתבתי קצת בעבר. בסופו של דבר ולאחר מספר שבועות אימון הצלחתי להגיע […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

טלי שיאצו - ספורטלי

אתר "טלי שיאצו" עבר חידוש והיום הוא "פורטל עסקים בספורט ואורח חיים בריא" שנקרא "ספורטלי" ב"ספורטלי" תמצאו "לוח אירועי ספורט" "אינדקס עסקים בספורט" וכמובן תמונות מאירועי ספורט, כתובת האתר החדש sportalli.co.il אתם מוזמנים!!

zayedetdotcom.wordpress.com/

ציידת - בלוג לאוהבי ציוד טיולים, ריצה, לעיתים ציודים אחרים וצרכנות אינטרנטית

I Run... Therefore I Am

Just another WordPress.com site

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: